חכמת שלמה על בבא מציעא צ״ח ב

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור בבא מציעא צ״ח ב
1 שׁוֹאֵל: חֲדָא – לֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם. וַחֲדָא – אִין, דִּשְׁאֵלָה מֵתָה, וְאִידַּךְ – לָא יָדַעְנָא אִי דִּשְׂכִירוּת מֵתָה וּדְקָיְימָא דִּשְׁאֵלָה, אוֹ דִּשְׁאֵלָה מֵתָה וּדְקָיְימָא דִּשְׂכִירוּת, דְּמִתּוֹךְ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִישָּׁבַע – מְשַׁלֵּם.
2 זֶה אוֹמֵר שְׁאוּלָה, וְזֶה אוֹמֵר שְׂכוּרָה – יִשָּׁבַע הַשּׂוֹכֵר שֶׁשְּׂכוּרָה מֵתָה.
3 וְאַמַּאי? מַה שֶּׁטְּעָנוֹ – לֹא הוֹדָה לוֹ, וּמַה שֶּׁהוֹדָה לוֹ – לֹא טְעָנוֹ! אָמַר עוּלָּא: עַל יְדֵי גִּלְגּוּל.
4 דַּאֲמַר לֵיהּ: אִישְׁתְּבַע לִי אֵיזוֹ מִיהַת דִּכְדַרְכָּהּ מֵתָה, וּמִיגּוֹ דְּמִישְׁתְּבַע דִּכְדַרְכָּהּ מֵתָה, מִישְׁתְּבַע נָמֵי דִּשְׂכוּרָה מֵתָה.
5 זֶה אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ וְזֶה אוֹמֵר כּוּ׳. הָא מַנִּי – סוֹמְכוֹס הִיא, דְּאָמַר: מָמוֹן הַמּוּטָּל בְּסָפֵק – חוֹלְקִין.
6 בָּעֵי רַבִּי אַבָּא בַּר מֶמֶל: שְׁאָלָהּ בִּבְעָלִים, שְׂכָרָהּ שֶׁלֹּא בִּבְעָלִים, מַהוּ?
7 מִי אָמְרִינַן שְׁאֵילָה לְחוֹדַהּ קָיְימָא וּשְׂכִירוּת לְחוֹדַהּ קָיְימָא, אוֹ דִלְמָא שְׂכִירוּת בִּשְׁאֵלָה מֵישָׁךְ שָׁיְיכִי, דְּהָא מִיחַיַּיב בִּגְנֵיבָה וַאֲבֵידָה?
8 אִם תִּמְצָא לוֹמַר שְׂכִירָה בִּשְׁאֵלָה מֵישָׁךְ שָׁיְיכִי, שְׂכָרָהּ בִּבְעָלִים שְׁאָלָהּ שֶׁלֹּא בִּבְעָלִים, מַהוּ?
9 שְׁאֵלָה בִּשְׂכִירוּת וַדַּאי לָא שָׁיְיכָא, אוֹ דִלְמָא כֵּיוָן דְּשָׁיְיכָא בְּמִקְצָת, כְּמַאן דְּשָׁיְיכָא בְּכוּלַּהּ דָּמֵי?
10 אִם תִּמְצָא לוֹמַר לָא אָמְרִינַן כֵּיוָן דְּשָׁיְיכָא בְּמִקְצָת כְּמַאן דְּשָׁיְיכָא בְּכוּלַּהּ דָּמֵי: שְׁאָלָהּ בִּבְעָלִים וּשְׂכָרָהּ שֶׁלֹּא בִּבְעָלִים, וְחָזַר וּשְׁאָלָהּ, מַהוּ?
11 הֲדַר אָתְיָא לַהּ שְׁאֵלָה לְדוּכְתַּהּ, אוֹ דִלְמָא אִפְּסִיקָא לַהּ שְׂכִירוּת בֵּינֵי וּבֵינֵי?
12 שְׂכָרָהּ בִּבְעָלִים וּשְׁאָלָהּ וְחָזַר וּשְׂכָרָהּ, מַהוּ? מִי אָמְרִינַן אָתְיָא לַהּ שְׂכִירוּת לְדוּכְתַּהּ, אוֹ דִלְמָא אִפְּסִיקָא לַהּ שְׁאֵלָה בֵּינֵי וּבֵינֵי?
13 תֵּיקוּ.
14 מַתְנִי׳ הַשּׁוֹאֵל אֶת הַפָּרָה וְשִׁלְּחָהּ לוֹ בְּיַד בְּנוֹ בְּיַד עַבְדּוֹ בְּיַד שְׁלוּחוֹ, אוֹ בְּיַד בְּנוֹ בְּיַד עַבְדּוֹ בְּיַד שְׁלוּחוֹ שֶׁל שׁוֹאֵל וּמֵתָה – פָּטוּר.
15 אָמַר לוֹ הַשּׁוֹאֵל: שַׁלְּחָהּ לִי בְּיַד בְּנִי, בְּיַד עַבְדִּי, בְּיַד שְׁלוּחִי, אוֹ בְּיַד בִּנְךָ, בְּיַד עַבְדְּךָ, בְּיַד שְׁלוּחֶךָ, אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ הַמַּשְׁאִיל: הֲרֵינִי מְשַׁלְּחָהּ לְךָ בְּיַד בְּנִי, בְּיַד עַבְדִּי, בְּיַד שְׁלוּחִי, אוֹ בְּיַד בִּנְךָ, בְּיַד עַבְדְּךָ, בְּיַד שְׁלוּחֶךָ, וְאָמַר לוֹ הַשּׁוֹאֵל: שַׁלַּח, וְשִׁלְּחָהּ וּמֵתָה – חַיָּיב.
16 וְכֵן בְּשָׁעָה שֶׁמַּחְזִירָהּ.
פירוש חכמת שלמה על בבא מציעא צ״ח ב
1 רש"י בד"ה שאלה בבעלים כו' משך לה איחייב ליה כו' הואי ופטור כצ"ל והס"ד:
2 תוס' בד"ה משכחת לה כו' מעל שתי פרות והא דקאמר לעיל לרב נחמן מוקי לה בתרתי ה"ה לרב יהודה מוקי לה הכי אלא משום שצריך לפרש היכי דמי מחוייב שבועה אבל ההיא דהמוכר כו' כצ"ל:
3 בא"ד דלוקמא דליכא הודאה כו' נ"ב פירוש כי פריך אילו נאנסו לאו שבועה בעי לוקמא דליכא הודאה ולא קשה מידי: